החלטה בתיק ת"א 19256-03-11

1.         בפניי בקשה להעברת ההליך שבפניי לבוררות.

2.         התובע והנתבע הנם הבעלים (בחלקים שווים) של מניות חברת בי.טי.אל בע"מ (הנתבעת הפורמלית (להלן: "החברה")). החברה הפעילה  רשת משחקיות הידועה תחת השם המסחרי: "ג'ויסטיק".

3.         בין הצדדים התגלו מחלוקות ובתאריך 13/12/09 נחתם בינהם "הסכם פירוק/ניהול" בו נאמר כי:

"הגענו למבוי סתום בנוגע לפירוק/חלוקת/ניהול העסק. אנחנו מעוניינים להפקיד בידי אורי שוהם את כל ההחלטות הנוגעות לחילוקי הדעות בינינו, ומתחייבים לקבל את כל הכרעותיו".

4.         בתאריך 2.1.10 חתמו הצדדים על "הסכם בוררות בהתאם לחוק הבוררות, תשכ"ח- 1968" (להלן: "ההסכם") על פיו מינו את אורי שהם כבורר יחיד על מנת שיכריע במחלוקת בינהם. גדר המחלוקת נקבע כ:

"א.  הפעלת וקיום BTL כחברה בניהול חיצוני ללא מעורבות צד א ו- ב להלן או לחילופין פירוק וחלוקת החברה בין צד א ו-ב להלן כך שיפעלו כ- 2 חברות נפרדות".

ב.   באם תוכרע חלוקת החב רה הליך זה ידון בכל הנושאים שבחילוקי דעות בין צד א ו- ב להלן בכל שקשור לפירוק וחלוקת החברה".

יצויין כי בהסכם נקבע כי שכרו של הבורר יעמוד על 1 ש"ח.

5.         במסגרת ניסיונות פישור שערך הבורר, חתמו הצדדים בנוכחות הבורר, בתאריך 12.4.10 על "הסכם עקרונות לחלוקת נכסי משחקיות חברת BTI " (להלן: "הסכם העקרונות"). במקביל המשיכו הליכי הבוררות בפני הבורר.

6.         בכתב התביעה טען התובע כי הנתבע הפר את הסכם העקרונות ובתאריך 21.07.10 הודיע הנתבע לבורר, באופן חד צדדי ומפתיע,  על סיום הליכי הבוררות, וטען כי כל ההחלטות שהתקבלו על ידי הבורר עד אותו שלב, אינן תקפות.

7.         בתאריך 22.7.10 הודיע הבורר לצדדים על הפסקת הליך הבוררות. במכתבו מציין הבורר כי "הליך הבוררות הופסק ביום 21 ליולי 2010 בגלל מחלוקות מהותיות בין הצדדים וחוסר יכולת לברור או לגשר ביניהם...". הבורר פרט במכתב את ההחלטות שניתנו על ידו במשך התקופה באשר לחלוקת הנכסים והפעלה תפעולית של החברה ובסיפא למכתבו  ציין כי:     "לעניות דעתי בגלל הפסקת התהליך תוקף ההחלטות שנתקבלו מוטל בספק. לא ניתן לאכיפה אלא בדרך משפטית שאינה חלק מההליך".

8.         התובע פנה אל הבורר וביקש כי ישלים את הליך הבוררות וייתן להסכם החלוקה אליו הגיעו הצדדים תוקף של פסק דין חלקי ויסיים הלכה למעשה את הליך הבוררות, על ידי קביעת ההסדרים הטכניים והאחרים הנדרשים לשם הוצאה לפועל באופן סופי של הסכם הבוררות.

9.         הבורר התנגד לחדש את ההליך ואף טען כי הפסקתו מפקיעה את ההחלטות שהתקבלו עד אותו מועד.

10.        הצדדים ניסו ליישב את חילוקי הדעות בינהם בדרך של גישור אך גם הליך זה לא צלח.

11.        בתאריך 10.3.11 הגיש התובע נגד הנתבע כתב תביעה, כאשר מהות התביעה הוגדרה כ: "אכיפת הסכמים ומתן הוראות בענין המשך בוררות". בכתב התביעה טען התובע כי בפועל המשחקיות חולקו בהתאם לרשימה שבהסכם העקרונות, כאשר כל אחד מהם מנהל את המשחקיות שברשותו מחד ומאידך כל הפעילות הנפרדת מתנהלת דרך החברה . כן טען התובע כי הנתבע מסרב להביא להפרדה מוחלטת בין עסקי כל אחד מהצדדים ובא אל התובע בדרישות חסרות תום לב.

בתביעה מבקש התובע להורות על אכיפת הסכם ההפרדה ולקבוע מנגנון לביצועו בפועל. כן טען כי הואיל וקטיעת הליך הבוררות היתה בלתי תקינה - יש להורות על המשך הליך הבוררות בפני הבורר, שמכיר את הסכסוך ולמעשה ביצע את מרבית העבודה.

12.        לאחר דיון בבקשות לסעדים זמניים הוריתי לצדדים בישיבת 25.9.11 להגיש ראיותיהם בשאלה האם יש להעביר את ההליך לבוררות.

13.        בתאריך 3.1.12 הגישו ב"כ הצדדים הודעה משותפת לפיה הם יגישו סיכומים בכתב בשאלת העברת הסכסוך לבוררות וכי הם מוותרים על חקירות נגדיות על התצהירים שהוגשו, מבלי שהדבר יהווה הסכמה לאמור בתצהירים אלה או ויתור על טענה מטענותיהם.

14.        בסיכומיו טען ב"כ התובע  כי הסכמים יש לכבד ועל כן יש להחזיר את ההליך לבוררות אצל הבורר, מר אורי שהם. ב"כ התובע טען כי הנתבע קטע את הליך הבוררות באופן חד צדדי, כאשר הוא מתכחש להסכמות אליהן הגיעו הצדדים במהלך הליך הבוררות. כן טען כי הנתבע פעל בהתאם להסכם העקרונות, ככל שהדבר נראה בעיניו, כאשר בפועל הוא רוקן את החברה מכל מה שהיה שייך לנתבע ובמקביל, מנע מהתובע לממש את חלקו בחברה. ב"כ התובע טען כי שגה הבורר עת סבר כי אי הסכמת הנתבע להמשך הבוררות מפקיע את הבוררות ועל כן, יש מקום להחזיר את הסכסוך לבורר.